Bible - Numbers -
Chapter 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36
Listen to this Chapter in Hebrew

Numbers Chapter 22 במדבר

א  ויסעו, בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו.  {ס} 1 And the children of Israel journeyed, and pitched in the plains of Moab beyond the Jordan at Jericho. {S}
ב  וירא בלק, בן-צפור, את כל-אשר-עשה ישראל, לאמרי. 2 And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.
ג  ויגר מואב מפני העם, מאד--כי רב-הוא; ויקץ מואב, מפני בני ישראל. 3 And Moab was sore afraid of the people, because they were many; and Moab was overcome with dread because of the children of Israel.
ד  ויאמר מואב אל-זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו, כלחך השור, את ירק השדה; ובלק בן-צפור מלך למואב, בעת ההוא. 4 And Moab said unto the elders of Midian: 'Now will this multitude lick up all that is round about us, as the ox licketh up the grass of the field.'--And Balak the son of Zippor was king of Moab at that time.--
ה  וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בער, פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו--לקרא-לו:  לאמר, הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ, והוא ישב, ממלי. 5 And he sent messengers unto Balaam the son of Beor, to Pethor, which is by the River, to the land of the children of his people, to call him, saying: 'Behold, there is a people come out from Egypt; behold, they cover the face of the earth, and they abide over against me.
ו  ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה, כי-עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה-בו, ואגרשנו מן-הארץ:  כי ידעתי, את אשר-תברך מברך, ואשר תאר, יואר. 6 Come now therefore, I pray thee, curse me this people; for they are too mighty for me; peradventure I shall prevail, that we may smite them, and that I may drive them out of the land; for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed.'
ז  וילכו זקני מואב, וזקני מדין, וקסמים, בידם; ויבאו, אל-בלעם, וידברו אליו, דברי בלק. 7 And the elders of Moab and the elders of Midian departed with the rewards of divination in their hand; and they came unto Balaam, and spoke unto him the words of Balak.
ח  ויאמר אליהם, לינו פה הלילה, והשבתי אתכם דבר, כאשר ידבר יהוה אלי; וישבו שרי-מואב, עם-בלעם. 8 And he said unto them: 'Lodge here this night, and I will bring you back word, as the LORD may speak unto me'; and the princes of Moab abode with Balaam.
ט  ויבא אלהים, אל-בלעם; ויאמר, מי האנשים האלה עמך. 9 And God came unto Balaam, and said: 'What men are these with thee?'
י  ויאמר בלעם, אל-האלהים:  בלק בן-צפר מלך מואב, שלח אלי. 10 And Balaam said unto God: 'Balak the son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me [saying]:
יא  הנה העם היצא ממצרים, ויכס את-עין הארץ; עתה, לכה קבה-לי אתו--אולי אוכל להלחם בו, וגרשתיו. 11 Behold the people that is come out of Egypt, it covereth the face of the earth; now, come curse me them; peradventure I shall be able to fight against them, and shall drive them out.'
יב  ויאמר אלהים אל-בלעם, לא תלך עמהם; לא תאר את-העם, כי ברוך הוא. 12 And God said unto Balaam: 'Thou shalt not go with them; thou shalt not curse the people; for they are blessed.'
יג  ויקם בלעם, בבקר, ויאמר אל-שרי בלק, לכו אל-ארצכם:  כי מאן יהוה, לתתי להלך עמכם. 13 And Balaam rose up in the morning, and said unto the princes of Balak: 'Get you into your land; for the LORD refuseth to give me leave to go with you.'
יד  ויקומו שרי מואב, ויבאו אל-בלק; ויאמרו, מאן בלעם הלך עמנו. 14 And the princes of Moab rose up, and they went unto Balak, and said: 'Balaam refuseth to come with us.'
טו  ויסף עוד, בלק, שלח שרים, רבים ונכבדים מאלה. 15 And Balak sent yet again princes, more, and more honourable than they.
טז  ויבאו, אל-בלעם; ויאמרו לו, כה אמר בלק בן-צפור, אל-נא תמנע, מהלך אלי. 16 And they came to Balaam, and said to him: 'Thus saith Balak the son of Zippor: Let nothing, I pray thee, hinder thee from coming unto me;
יז  כי-כבד אכבדך מאד, וכל אשר-תאמר אלי אעשה; ולכה-נא, קבה-לי, את, העם הזה. 17 for I will promote thee unto very great honour, and whatsoever thou sayest unto me I will do; come therefore, I pray thee, curse me this people.'
יח  ויען בלעם, ויאמר אל-עבדי בלק, אם-יתן-לי בלק מלא ביתו, כסף וזהב--לא אוכל, לעבר את-פי יהוה אלהי, לעשות קטנה, או גדולה. 18 And Balaam answered and said unto the servants of Balak: 'If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the LORD my God, to do any thing, small or great.
יט  ועתה, שבו נא בזה גם-אתם--הלילה; ואדעה, מה-יסף יהוה דבר עמי. 19 Now therefore, I pray you, tarry ye also here this night, that I may know what the LORD will speak unto me more.'
כ  ויבא אלהים אל-בלעם, לילה, ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים, קום לך אתם; ואך, את-הדבר אשר-אדבר אליך--אתו תעשה. 20 And God came unto Balaam at night, and said unto him: 'If the men are come to call thee, rise up, go with them; but only the word which I speak unto thee, that shalt thou do.'
כא  ויקם בלעם בבקר, ויחבש את-אתנו; וילך, עם-שרי מואב. 21 And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass, and went with the princes of Moab.
כב  ויחר-אף אלהים, כי-הולך הוא, ויתיצב מלאך יהוה בדרך, לשטן לו; והוא רכב על-אתנו, ושני נעריו עמו. 22 And God's anger was kindled because he went; and the angel of the LORD placed himself in the way for an adversary against him.--Now he was riding upon his ass, and his two servants were with him.--
כג  ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלופה בידו, ותט האתון מן-הדרך, ותלך בשדה; ויך בלעם את-האתון, להטתה הדרך. 23 And the ass saw the angel of the LORD standing in the way, with his sword drawn in his hand; and the ass turned aside out of the way, and went into the field; and Balaam smote the ass, to turn her into the way.
כד  ויעמד מלאך יהוה, במשעול הכרמים--גדר מזה, וגדר מזה. 24 Then the angel of the LORD stood in a hollow way between the vineyards, a fence being on this side, and a fence on that side.
כה  ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותלחץ אל-הקיר, ותלחץ את-רגל בלעם, אל-הקיר; ויסף, להכתה. 25 And the ass saw the angel of the LORD, and she thrust herself unto the wall, and crushed Balaam's foot against the wall; and he smote her again.
כו  ויוסף מלאך-יהוה, עבור; ויעמד במקום צר, אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול. 26 And the angel of the LORD went further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left.
כז  ותרא האתון את-מלאך יהוה, ותרבץ תחת בלעם; ויחר-אף בלעם, ויך את-האתון במקל. 27 And the ass saw the angel of the LORD, and she lay down under Balaam; and Balaam's anger was kindled, and he smote the ass with his staff.
כח  ויפתח יהוה, את-פי האתון; ותאמר לבלעם, מה-עשיתי לך, כי הכיתני, זה שלש רגלים. 28 And the LORD opened the mouth of the ass, and she said unto Balaam: 'What have I done unto thee, that thou hast smitten me these three times?'
כט  ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי; לו יש-חרב בידי, כי עתה הרגתיך. 29 And Balaam said unto the ass: 'Because thou hast mocked me; I would there were a sword in my hand, for now I had killed thee.'
ל  ותאמר האתון אל-בלעם, הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי מעודך עד-היום הזה--ההסכן הסכנתי, לעשות לך כה; ויאמר, לא. 30 And the ass said unto Balaam: 'Am not I thine ass, upon which thou hast ridden all thy life long unto this day? was I ever wont to do so unto thee?' And he said: 'Nay.'
לא  ויגל יהוה, את-עיני בלעם, וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך, וחרבו שלפה בידו; ויקד וישתחו, לאפיו. 31 Then the LORD opened the eyes of Balaam, and he saw the angel of the LORD standing in the way, with his sword drawn in his hand; and he bowed his head, and fell on his face.
לב  ויאמר אליו, מלאך יהוה, על-מה הכית את-אתנך, זה שלוש רגלים; הנה אנכי יצאתי לשטן, כי-ירט הדרך לנגדי. 32 And the angel of the LORD said unto him: 'Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? behold, I am come forth for an adversary, because thy way is contrary unto me;
לג  ותראני, האתון, ותט לפני, זה שלש רגלים; אולי נטתה מפני, כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי. 33 and the ass saw me, and turned aside before me these three times; unless she had turned aside from me, surely now I had even slain thee, and saved her alive.'
לד  ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה, חטאתי--כי לא ידעתי, כי אתה נצב לקראתי בדרך; ועתה אם-רע בעיניך, אשובה לי. 34 And Balaam said unto the angel of the LORD: 'I have sinned; for I knew not that thou stoodest in the way against me; now therefore, if it displease thee, I will get me back.'
לה  ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם, לך עם-האנשים, ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך, אתו תדבר; וילך בלעם, עם-שרי בלק. 35 And the angel of the LORD said unto Balaam: 'Go with the men; but only the word that I shall speak unto thee, that thou shalt speak.' So Balaam went with the princes of Balak.
לו  וישמע בלק, כי בא בלעם; ויצא לקראתו אל-עיר מואב, אשר על-גבול ארנן, אשר, בקצה הגבול. 36 And when Balak heard that Balaam was come, he went out to meet him unto Ir-moab, which is on the border of Arnon, which is in the utmost part of the border.
לז  ויאמר בלק אל-בלעם, הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך--למה לא-הלכת, אלי; האמנם, לא אוכל כבדך. 37 And Balak said unto Balaam: 'Did I not earnestly send unto thee to call thee? wherefore camest thou not unto me? am I not able indeed to promote thee to honour?'
לח  ויאמר בלעם אל-בלק, הנה-באתי אליך--עתה, היכל אוכל דבר מאומה:  הדבר, אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר. 38 And Balaam said unto Balak: 'Lo, I am come unto thee; have I now any power at all to speak any thing? the word that God putteth in my mouth, that shall I speak.'
לט  וילך בלעם, עם-בלק; ויבאו, קרית חצות. 39 And Balaam went with Balak, and they came unto Kiriath-huzoth.
מ  ויזבח בלק, בקר וצאן; וישלח לבלעם, ולשרים אשר אתו. 40 And Balak sacrificed oxen and sheep, and sent to Balaam, and to the princes that were with him.
מא  ויהי בבקר--ויקח בלק את-בלעם, ויעלהו במות בעל; וירא משם, קצה העם. 41 And it came to pass in the morning that Balak took Balaam, and brought him up into Bamoth-baal, and he saw from thence the utmost part of the people.

Bible - Numbers -
Chapter 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

Got a question or comment?