TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Zevachim 7:6-8:1

 

משנה ו

מלק ונמצא טריפה רבי מאיר אומר אינה מטמאה בבית הבליעה רבי יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה אמר רבי מאיר מה אם נבלת בהמה שהיא מטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת את טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינה מטמאה במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתה מטהרת את טריפתה מטומאתה מה מצינו בשחיטתה שהיא מכשרתה באכילה ומטהרת את טריפתה מטומאתה אף מליקתה שהיא מכשרתה באכילה תטהר את טריפתה מטומאתה רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה אבל לא מליקתה

ר’ עובדיה מברטנורא

 

אינה מטמאה בבית הבליעה

דמליקתה מטהרתה מידי נבלה

 

ר’ יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה

דסבירא ליה לר’ יהודה דלא אהני שחיטה בעוף של חולין ולא מליקה בקדשים בטריפה בעוף להוציאה מידי נבילה

 

אינו דין שתהא שחיטה כו’

וכיון דילפת ששחיטה מטהר את הטריפה בעוף בחולין מק”ו, ילפינן מליקת קדשים מינה בבנין אב, מה מצינו בשחיטה כו’, אף מליקה המכשרת באכילה תטהר טריפתה מטומאתה

 

רבי יוסי אומר דיה כו’

כיון דלא אשכחן בהדיא דשחיטה מוציאה מידי נבילה בעוף, אלא מק”ו מנבלת בהמה אתה בא ללמוד, דיה שתהא כנבלת בהמה ששחיטתה מטהרתה מידי נבילה ולא מליקתה, דדיו לבא מן הדין להיות כנדון. ושלש מחלוקות בדבר, ר’ מאיר סבר, אחד שחיטה ואחד מליקה מוציאה בעוף מידי נבלה. ור’ יהודה סבר, בין שחיטה בין מליקה לא מהני בטריפה בעוף להוציאה מידי נבלה. ור’ יוסי סבר, שחיטה מהניא, מליקה לא מהניא. והלכה כר’ יוסי

————————————————-

פרק ח

משנה א

כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפילו אחת ברבוא ימותו כולם נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה או שהמית את האדם על פי עד אחד או על פי הבעלים ברובע ובנרבע ובמוקצה ובנעבד ובאתנן ובמחיר ובכלאים ובטריפה וביוצא דופן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן מאותו המין נתערב בחולין תמימים ימכרו החולין לצריכי אותו המין

ר’ עובדיה מברטנורא

מין במינו

חטאת בחטאת, עולה בעולה, שלמים בשלמים, אלא שהן של בעלים הרבה

יקריב כל אחד לשם מי שהוא

ולא יזכיר שם אדם. והני מילי בקרבנות של נשים דלא בעי סמיכה, דכתיב בני ישראל וסמך, בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות. אבל בקרבן אנשים דבעי סמיכה, לא

מין בשאינו מינו ירעו

שאי אפשר בהקרבה, שחלוקין במתן דמים או בהקטרתן או באכילתן

ויפסיד המותר מביתו

שאם מכר אחד מהן בשנים והאחר באחד, צריך להביא מכל מין בשנים, כיון שאין ידוע מאיזה מין הוא אותו שנמכר בשנים, ונמצא מפסיד אחד מביתו

נתערבו בבכור ובמעשר

בהמה. שאין להם פדיון שתחול קדושתו על דמיהן ויצאו הן לחולין, אלא נאכלין במומן, הבכור נאכל לכהנים והמעשר לבעלים

כולן ירעו עד שיסתאבו

שיפול בהן מום. ויאמר, כל מקום שהוא הזבח יתחלל על המעות הללו. ומותרים לאכלן, ובלבד שיאכלו בתורת בכור ומעשר, שלא ימכרם באטליז ולא ישקלם בליטרא. ומדמי הזבח יקריב מינו של זבח

הכל יכולים להתערב

כלומר אם נתערבו יש ספק בתערובתן

חוץ מן החטאת עם האשם

שהחטאת אינה לעולם איל, ואשם אינו אלא איל. ואי אשם מצורע ואשם נזיר הוא שהן באים כבשים, מכל מקום הן זכרים, והחטאת אינה באה אלא נקבה. אבל חטאת ועולה מתערבים, כגון שעיר נשיא בשעיר עולת נדבה. וכל שכן חטאת ושלמים, שהכל קרב שלמים בין זכרים בין נקבות. וכן איל של עולת נדבה באשם

 

Download Audio File