TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Temurah 3:2-3

משנה ב

ולד תודה ותמורתה ולדן וולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כתודה ובלבד שאינן טעונין לחם תמורת עולה וולד תמורה ולדן וולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כעולה וטעונין הפשט ונתוח וכליל לאשים

ר’ עובדיה מברטנורא

הרי אלו כתודה

אימוריהן קרבים על גבי המזבח והבשר נאכל ליום ולילה

ובלבד שאינן טעונין לחם

דכתיב על לחם התודה, התודה עצמה טעונה לחם, ולא ולדה ותמורתה טעונים לחם

תמורת עולה

כגון המיר זכר בעולה

וולד תמורתה

כגון המיר נקבה בעולה, דנקבה מתקדשת בתמורת עולה, וילדה התמורה זכר

משנה ג

המפריש נקבה לעולה וילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו עולה רבי אליעזר אומר הוא עצמו יקרב עולה המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אשם אם קרב אשמו יפלו דמיה לנדבה רבי שמעון אומר תמכר שלא במום תמורת אשם ולד תמורתה וולדן וולד ולדן עד סוף העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו ורבי אלעזר אומר יביא בדמיה עולות אשם שמתו בעליו ושכפרו בעליו ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו רבי אלעזר אומר יביא בדמיהן עולות

ויביא בדמיו עולה

ורישא דקתני הרי אלו כעולה גבי ולד של תמורה, משום דהקדש ראשון שבאו אלו כולם מכוחו הוא קרב, דזכר הוא. אבל הכא במפריש נקבה לעולה, הקדש ראשון שכולם באים מכוחו נקבה היא ואינה קריבה, הלכך אינו כעולה אלא ימכר ויביא בדמיו עולה

המפריש נקבה לאשם

ואין אשם בא מן הנקבה

תרעה עד שתסתאב

עד שיפול בה מום. ובגמרא פריך, ותמכר בלא מום, דהואיל ולא חזיא למלתיה מום גמור הוא זה ולא קדשה אלא לדמי, ותמכר מיד ויביא בדמיה אשם. ומשני, הואיל ונחת לה קדושת דמים, נחתה לה נמי קדושת הגוף להא מלתא דבעינן מום

אם קרב אשמו

ותו לא צריך לאשם

יפלו דמיה לנדבה

לשופרות שבמקדש שמהן היו נוטלים להביא לנדבת צבור

תמכר שלא במום

דהואיל ולא חזיא לאשם אין לך מום גדול מזה, ולא קדשה קדושת הגוף ותמכר מיד ויביא בדמיה אשם. ואע”ג דגבי מפריש נקבה לעולה לא פליג ר”ש דבעיא מום, התם הוא דאיכא שם עולה בנקבה, דאשכחן עולת נקבה בעוף, אבל אשם נקבה לא מצינו, הלכך היינו מומא ולא קדשה אלא לדמי. ואין הלכה כר”ש

תמורת אשם וכו

כולן ירעו, דהלכה היא כל שבחטאת מתה באשם רועה, ותמורת חטאת מתה

ימותו

דאית ליה לר”א כחטאת כאשם, מה בחטאת מתה אף באשם מתה

יביא בדמיהן עולות

דמותרות לנדבת יחיד אזלי ולא לנדבת צבור

אשם שמתו בעליו או שכיפרו בעליו באחר

דבחטאת תמות, ובאשם ירעה עד שיסתאב

Download Audio File