TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Temurah 1:1-2

מסכת תמורה

פרק א

משנה א

הכל ממירים אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים הכהנים ממירים את שלהם וישראל ממירים את שלהם אין הכהנים ממירים לא בחטאת ולא באשם ולא בבכור אמר רבי יוחנן בן נורי וכי מפני מה אין ממירים בבכור אמר רבי עקיבא חטאת ואשם מתנה לכהן והבכור מתנה לכהן מה חטאת ואשם אין ממירים בו אף הבכור לא ימירנו בו אמר לו רבי יוחנן בן נורי מה לי אינו ממיר בחטאת ובאשם שאין זכין בהן בחייהם תאמר בבכור שזכין לו בחייו אמר לו רבי עקיבא והלא כבר נאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש היכן קדושה חלה עליו בבית הבעלים אף תמורה בבית הבעלים

ר’ עובדיה מברטנורא

הכל ממירין

הכל מתפיסין בקדושת תמורה, שתופסת קדושת תמורה בבהמת חולין, אם אמר זו תחת זו של הקדש. בין על פי אנשים בין על פי נשים, כגון אם המירה אשה תופסת קדושת תמורה על פיה. והכל דתנינן הכא, לאתויי יורש שאם המיר בקרבן שהפריש מורישו בחייו, תמורתו תמורה

לא שאדם רשאי להמיר

דהא כתיב לא ימיר

מומר

נתפסת עליה קדושה ושתיהן קדושות

וסופג את הארבעים

לוקה על לאו דלא ימיר, ואע”ג דלאו שאין בו מעשה הוא. דקיי”ל כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חברו בשם: ואם תאמר, לאו הניתק לעשה הוא, דכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, ואין לוקין על לאו הניתק לעשה. יש לומר, דשאני הכא שהלאו כולל יותר מן העשה שבו, שכל מימר לוקה ואין כל מימר עושה תמורה, שהרי שותפים וצבור אין עושין תמורה, וכיון דאין העשה שוה ללאו לא מקרי לאו הניתק לעשה

הכהנים ממירין את שלהן

קרבנות שהפריש הכהן להקריב לעצמו, אם המיר בו הכהן מתפיס בתמורה

לא בחטאת ולא באשם

שנתן לו ישראל שיקריב לו, אם המיר בו הכהן אין עושה תמורה על ידו, דהא אין לו חלק בו, אלא משעת הקטרת אימורין ואילך זוכה בבשר, ואין אדם מתפיס בדבר שאינו שלו

ולא בבכור

שנתן לו ישראל

וכי מפני מה אין הכהנין ממירים בבכור

והלא כולו של כהן הוא ומחיים נותנים לו ואין ישראל מתכפר בו

מה חטאת ואשם אין ממירין

דהא ודאי פשיטא לן דאין הכהנים זוכים בהן אלא מהקטרת אימורין ואילך

מה לי אינו ממיר בחטאת ואשם

כלומר, דין הוא שאין כהנים ממירין בחטאת ואשם כו

והיה הוא ותמורתו

מקיש תמורה להקדש עצמו

היכן קדושה חלה

על ההקדש, בבית בעלים

אף תמורה

לא תחול אלא בבית בעלים, אבל בבית כהן לא חיילא לגמרי, הלכך אין כהן ממיר בבכור. אבל ישראל אם המיר בו, נתפס בקדושה, שהרי ברשותו חלה הקדושה על הבכור. והלכה כר’ עקיבא

משנה ב

ממירין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר מן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים מן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים מן התמימים על בעלי מומין ומבעלי מומין על התמימים שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב איזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומם ממירים אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד רבי שמעון אומר אין ממירים אלא אחד באחד שנאמר והיה הוא ותמורתו מה הוא מיוחד אף תמורתו מיוחדת

ר’ עובדיה מברטנורא

ממירין מן הבקר על הצאן וכו

דכתיב בהמה בבהמה, וצאן ובקר זכרים ונקבות כולהו בהמה מקרו

טוב ברע

טוב של חולין לא ימיר אותו ברע של קודש, ואם המר ימיר וגו’, אלמא בעלי מומין עבדי תמורה. ואבעל מום חיילא תמורה, דכתיב או רע בטוב, דמשמע בעל מום של חולין בתם של קודש

ואיזהו טוב ברע

כלומר, איזהו רע של קודש דעביד תמורה, כל שקדם הקדשו את מומו. אבל קדם מומו את הקדשו דלא חלה עליו קדושה, לא עביד תמורה. מדהוה מצי למכתב לא ימיר טוב ברע או רע והוה משמע לא ימיר לא בטוב ולא ברע, בטוב בתרא דכתב רחמנא למה לי, לומר לך טוב מעיקרו, שבשעה שהוקדש היה תם ושוב נפל בו מום, עושה תמורה. רע מעיקרו, שנפל בו מום קודם שהוקדש, אין עושה תמורה

ממירין אחד

של חולין בשנים של קודש, כגון שאמר הרי זו תחת אלו

ושנים

דחולין באחד דקודש, כגון הרי אלו תחת זו

מה הוא מיוחד

דכתיב הוא. ואין הלכה כר’ שמעון

Download Audio File