TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Shevuos 4:13-5:1

משנה יג

משביע אני עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם אני הרי אלו חייבין בשמים ובארץ הרי אלו פטורין באל”ף דלי”ת ביו”ד ה”י בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ורב חסד ובכל הכנויין הרי אלו חייבין המקלל בכולן חייב דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין המקלל אביו ואמו בכולן חייב דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין המקלל עצמו וחברו בכולן עובר בלא תעשה יככה אלהים וכן יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה אל יכך ויברכך וייטב לך רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין

ר’ עובדיה מברטנורא

מצוה אני עליכם וכו
והוא שיאמר מצוה אני עליכם בשבועה, אוסרכם אני בשבועה

המקלל בכולם
מברך את השם באחד מהם

ר’ מאיר מחייב
סקילה

וחכמים פוטרין
דעל שם המיוחד דוקא בסקילה, דכתיב בנקבו שם יומת. ועל הכינויים באזהרה דאלהים לא תקלל ובשבועת העדות מודים חכמים לר”מ דחייב על הכינויים כמו שחייב על השם המיוחד. דבשבועת עדות כתיב ושמעה קול אלה

המקלל עצמו
דכתיב השמר לך ושמור נפשך מאד, וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה

והמקלל חבירו
דכתיב לא תקלל חרש, אפילו חרש שאינו שומע ולא קפיד אקללתו לא תקלל, וכל שכן שאר כל אדם דשמע וקפיד

יככה אלהים וכן יככה אלהים
אם אמר לעדים יככה אלהים אם לא תעידוני. או ששמע אחד שקורא בקללות שבתורה יככה אלהים, ואמר הוא לעדים וכן יככה אלהים אם לא תעידוני. או שאמר אל יככה אלהים אם תעידוני. או יברכך ה’ אם תעידוני. וייטיב לך אלהים אם תעידוני. בכל אלו ר”מ מחייב, דמכלל לאו אתה שומע הן, אל יככה אלהים אם תעידוני, הא אם לא תעידוני יככה. וכן יברכך אלהים אם תעידוני, הא אם לא תעידוני יקללך. ובכל אלו אין הלכה כר”מ

——————————-
פרק ה

משנה א

שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרים אינו חייב עד שיכפור בו בבית דין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בין מפי עצמו בין מפי אחרים כיון שכפר בו חייב וחייב על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון ואינו חייב על שגגתה ומה חייב על זדונה אשם בכסף שקלים

ר’ עובדיה מברטנורא

שבועת הפקדון. באנשים ובנשים
איידי דתנא בשבועת העדות באנשים ולא בנשים, תנא נמי הכא לכולהו

בקרובים
שבעל הפקדון קרוב לזה שהפקדון אצלו

בפני בית דין ושלא בפני ב”ד
אם מפי עצמו נשבע, שהוציא שבועה מפיו או שענה אמן אחר השבועה ואח”כ הודה, חייב קרבן. דכתיב וכיחש בעמיתו, כל דהו

ומפי אחרים
ולא ענה אמן. כגון משביע אני עליך שתחזיר לי פקדוני, ואמר אין לך בידי כלום, אינו חייב עד שיכפור בב”ד

וחכמים אומרים וכו
והלכה כחכמים

וחייב על זדון השבועה
דלא כתיב בה ונעלם. זדון השבועה, שזכור על הפקדון ויודע שמתחייב על כפירתו קרבן

ועל שגגתה עם זדון הפקדון
שאינו יודע שחייב בשבועה זו קרבן, אבל זכור הוא שהפקדון אצלו

בכסף שקלים
הקנוי בשני סלעים. דהכי כתיב גבי איל אשם בערכך כסף שקלים

Download Audio File