TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Shekalim 2:3-4

משנה ג

המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי בית שמאי אומרים מותרן נדבה ובית הלל אומרים מותרן חולין שאביא מהן לשקלי שוין שמותרן חולין אלו לחטאת שוין שהמותר נדבה שאביא מהן לחטאת שוין שהמותר חולין

ר’ עובדיה מברטנורא

המכנס מעות
כונס מעט מעט פרוטה אחר פרוטה לשקלו, ואמר כשהתחיל לכנס, הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשוב מה שכנס מצא שהותירו על שקלו

ב”ש אומרים מותרן נדבה
יפלו לשופרות שבמקדש, שעומדים להקריב בדמיהן עולות קיץ למזבח. וב”ש לטעמייהו דאית להוא הקדש בטעות שמיה הקדש

ובה”א מותרן חולין
דלא נתכוין זה להקדיש אלא עד כדי שקלו

שאביא מהן שקלי שוין שהמותר חולין
דהוי כאומר בפירוש אם אכניס יותר משקל אביא מהם שקל והמותר יהא חולין

אלו לחטאתי
ואם כנס מעות ואמר הרי אלו לחטאתי, מודו ב”ה שהמותר נדבה

——————————–
משנה ד

אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת שקלים יש להם קצבה וחטאת אין לה קצבה רבי יהודה אומר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעין ובקשו לשקול דינרים אמר ר’ שמעון אף על פי כן יד כולן שוה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש

ר’ עובדיה מברטנורא

מה בין שקלים לחטאת
מאי שנא שקלים דמכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי אמרי ב”ה דהוי המותר חולין. ומ”ש חטאת דמודו לב”ש דהוי נדבה

שקלים יש להן קצבה
דכתיב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הלכך בודאי לא נתכוין זה אלא לשקל, והמותר הוי הקדש טעות. אבל חטאת אין לה קצבה אם ירצה יביא חטאת במעה כסף, ואם ירצה יביא בדמים מרובים, הלכך נתפסו הדמים ומותרן נדבה

היו שוקלים דרכונות
מטבע של מלכות מדי שעלה עמהן מן הגולה ושל זהב היה, והוא שוה שני סלעים, ורגילים לישא וליתן באותו מטבע. וכמו שבזמן בית ראשון שהיה מטבע שלהן שקל היו נותנים מחצית השקל, גם עתה שהיה מטבע שלהן דרכון היו נותנים חצי דרכון

חזרו לשקול סלעים
אחר שעברה מלכות מדי נתבטל מטבע דרכון, חזרו להיות נושאים ונותנים בסלעים, שהוא מטבע ראשון שהיה יוצא בזמן בית ראשון, ונתנו מחצית השקל כבתחלה

חזרו לשקול טבעין
חזר מטבע היוצא בהוצאה להיות טבעין, דהיינו מחצית השקל. בקשו ליתן חצי אותו המטבע דהיינו דינר אחד. שהסלע ד’ דינרין, ולא קבלו מהן, דרשאים להוסיף אשקל דאורייתא לפי שינוי המטבעות היוצאות באותו זמן, ולא לפחות ממנו. אלמא לשקלים נמי אין להם קצבה, דלפעמים השקלים גדולים ולפעמים קטנים, שהרי לא היו נותנים לעולם אלא מחצית השקל היוצא באותה שעה

אעפ”כ יד כולן שוה
כלומר אכתי לא דמי שקלים לחטאת, דבכל זמן וזמן היה מחצית השקל שוה לכל, זה שוקל כמו זה, כל אחד מחצית השקל היוצא בזמן ההוא. אבל חטאת לעולם אינו שוה, שזה מביא בסלע וזה מביא בב’ או בג’ סלעים. והכי מסקינן דטעמייהו דבית הלל כר”ש

Download Audio File