TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Sanhedrin 7:4-5

משנה ד
אלו הן הנסקלין הבא על האם ועל אשת האב ועל הכלה ועל הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה והמגדף והעובד ע”ז והנותן מזרעו למולך ובעל אוב וידעוני והמחלל את השבת והמקלל אביו ואמו והבא על נערה המאורסה והמסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב רבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד הבא על אשת אב חייב עליה משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין בין מן הנשואין הבא על כלתו חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנשואין הבא על הזכור ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידה לפיכך אמר הכתוב תסקל דבר אחר שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל פלוני על ידה

ר’ עובדיה מברטנורא

אלו הן הנסקלין
אית מינייהו דכתיב בהו סקילה בהדיא, והנך דלא כתיבא בהו סקילה כתיב בהו דמיו בו דמיהם בם, וכל מקום שנאמר דמיו בו דמיהם בם אינו אלא סקילה, דילפינן מאוב וידעוני דכתיב באבן ירגמו אותם דמיהם בם

והנותן מזרעו למולך
קסבר האי תנא מולך לאו עבודה זרה הוא אלא חוק האומות בעלמא הוא. מדתנא עבודה זרה, ותנא מולך

והמקלל אביו ואמו
חמור ממכה, דאיכא תרתי קלון אביו ואמו ומוציא שם שמים לבטלה, דהא תנן אינו חייב עד שיקללם בשם

והמסית
את היחידים

והמדיח
עיר הנידחת

מכשף
דכתיב מכשפה לא תחיה, וסמיך ליה כל שוכב עם בהמה מות יומת, מה שוכב עם בהמה בסקילה, אף מכשפה בסקילה

הבא על האם חייב עליה
שתי חטאות. דבכולהו עריות כתיב בהו כרת וכתיב בהו חילוק חטאות. ואפילו בגוף אחד. וכן הלכה

בין מן האירוסין
דכיון שקידשה, אשתו היא דכתיב ואיש כי יקח אשה משעת לקיחה נקראת אשתו. והך קיחה קדושין הן דגמר קיחה קיחה משדה עפרון

——————————————–

משנה ה
המגדף אינו חייב עד שיפרש השם אמר רבי יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא הורגים בכינוי אלא מוציאים כל אדם לחוץ ושואלים את הגדול שבהן ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינים עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין והשני אומר אף אני כמוהו והשלישי אומר אף אני כמוהו

ר’ עובדיה מברטנורא

עד שיפרש את השם
ויברך השם בשם. שנאמר ונוקב שם ה’ בנקבו שם, שינקוב השם בשם

בכל יום
כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקת העדים

היו דנין אותן בכינוי
כל אדם שמהפך דבר ומדבר כמו שמקלל ותולה באחר קרוי כינוי בלשון חכמים. ובלשון מקרא, כי לא ידעתי אכנה

יכה יוסי את יוסי
אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי”ם, לכך מכנים שם בן ארבע אותיות ליוסי

נגמר הדין
ובאים ב”ד לומר חייב הוא, לא היו יכולים להרגו על פי עדות זו ששמעו, שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי

אלא מוציאים את כל האדם לחוץ
דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים

וקורעין ולא מאחין
עולמית. ודוקא תפירה אלכסנדרית שאין הקריעה ניכרת, אבל שאר תפירות מותר

אף אני שמעתי כמוהו
ואינו צריך להזכיר ברכת שם בשם

והשלישי אומר
אתיא כמאן דאמר מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת

Download Audio File