TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Moed Katan 3:3-4

משנה ג

ואלו כותבין במועד קידושי נשים גיטין ושוברין דייתיקי מתנה ופרוזבולין אגרות שום ואגרות מזון שטרי חליצה ומיאונים ושטרי בירורין וגזירות בית דין ואגרות של רשות

ר’ עובדיה מברטנורא

קדושי אשה
כותב על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי, ומקדש בו האשה אע”פ שאין בו שוה פרוטה. ולפיכך מותר לכתוב במועד שמתירא שמא יקדמנו אחר והוה ליה דבר האבד

גיטין
שרוצה לצאת בשיירא, ואם אינו כותב עכשיו תשאר זאת עגונה

ושוברים
שאם יאמר הלוה לא אפרע חובך אם אין לי שובר ממך, שומעין לו, וילך לדרכו, ונמצא זה מפסיד את מעותיו

דייתיקי
מתנת שכיב מרע. ופירוש דייתיקי, דא תהא למיקם ולהיות, שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו

מתנה
מתנת בריא. ואי לא כתיב להו מפסיד המקבל, דשמא יחזור בו הנותן

ופרוזבולין
שלא תשמט שביעית ויפסיד את מעותיו. פרוזבול, פרוז בולי. ופרוז בוטי, כלומר תקנה לעשירים שלא יעברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ותקנה לעניים שימצאו ללוות. בולי עשירים. בוטי עניים. והלל תקן פרוזבול, שטר שכותבין בו מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שכל שטר שיש לי על פלוני אגבנו כל זמן שארצה. ושוב אין שביעית משמטת הלואתו, דהוי כאילו גבו ב”ד את חובו, ושוב לא קרינן ביה לא יגוש את רעהו

אגרות שום
ששמו ב”ד נכסי לוה ונתנו למלוה

אגרות מזון
שמכרו ב”ד את הקרקע למזון האשה והבנות, וכותבין מעשה ב”ד על זה. א”נ מי שקיבל עליו לזון את בת אשתו

מיאונים
קטנה שהשיאוה אמה ואחיה, יכולה למאן בבעלה ולומר אי אפשי בפלוני בעלי, ויוצאה בלא גט. ושטר שכותבין לעדות דבר זה, נקרא שטר מיאונים

שטרי ברורין
שבררו להם דיינין, זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד, וכותבין שטר שלא יחזרו בהן הבעלי דינים

וגזירות ב”ד
פסק דין שפסקו הדיינים

אגרות של רשות
צווי השלטון. כמו ואל תתודע לרשות, הוו זהירים ברשות. ויש מפרשין אגרות של שאלת שלום שכותבים בין אדם לחבירו

—————————-
משנה ד

אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד ואין מגיהין אות א’ אפילו בספר עזרא ר’ יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו

ר’ עובדיה מברטנורא

אין כותבין שטרי חוב במועד
הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד

ואם אינו מאמינו
ואינו רוצה להלוותו בלא שטר, ולוה צריך למעות, כותבין

או שאין לו
לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב ויטול שכרו, דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי

ואפילו בספר העזרה
ס”ת שכהן גדול קורא בו ביום הכיפורים, ואע”ג דצריך לרבים

לעצמו
לקיים המצוה. אבל לא למכור או להשכיר

וטווה על ירכו תכלת
שנותן החוט על ירכו ומשפשף בידו והוא נטוה מאליו. אבל לא בידו בין אצבעותיו, ולא בפלך כדרך שהוא עושה בחול. והלכה, טווה אדם תכלת לבגדו בין בפלך בין באבן

Download Audio File