TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Menachos 7:2-3

 משנה ב

 המלואים היו באים כמצה שבתודה חלות ורקיקים ורבוכה הנזירות היתה באה שתי ידות במצה שבתודה חלות ורקיקים ואין בה רבוכה נמצא עשרה קבים ירושלמיות שהן ששה עשרונות ועדוין ומכולן היה נוטל אחד מעשרה תרומה שנאמר והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה’ אחד שלא יטול פרוס מכל קרבן שיהו כל הקרבנות שוין ושלא יטול מקרבן לחברו לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה והשאר נאכל לבעלים

ר’ עובדיה מברטנורא

המלואים

שהיו בימי משה. כשנתחנך אהרן ובניו לכהונה

היו באים כמצה שבתודה חלות ורקיקים ורבוכה

דכתיב במלואים ומסל המצות אשר לפני ה’ לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד, חלת מצה אלו חלות, וחלת לחם שמן זו רבוכה דמוסיף בה שמן כנגד חלות ורקיקים, ורקיק זה רקיק

נזירות

לחמי נזיר, שנאמר וסל מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן. ורבוכה לא הוזכר שם

שני ידות

שני חלקים של מיני מצה שבתודה היו בנזירות, וכדמפרש ואזיל

נמצאו

לנזירות

עשר קבין

שהרי בשלשה מיני מצה שבתודה היו חמשה עשר קבין, והוי להו עשרה שני ידות של חמשה עשר

שהן שש עשרונות ועדוין

כלומר, עוד שנוסף עליהן. שהרי היו שלשה עשרונים ושליש לכל מין כדאמרן לעיל גבי מצה שבתודה, נמצא לשני מינים שש עשרונות ושני שלישי עשרון, והיינו דקאמר שש עשרונות ועדוין

ומכולן

מכל ארבעה מינים שבתודה היו הכהנים נוטלים אחד מעשרה תרומה

שלא יטול פרוס

שבור וחתוך

שיהיו כל הקרבנות שוין

המינים יהו שוין, עשרה חלות לכל מין

שלא יטול תרומה מקרבן על חבירו

שאם היה ממין זה חמשה וממין זה חמשה עשר, נמצא מפריש מזה על זה

——————————————————————————

משנה ג

השוחט את התודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם שחטה עד שלא קרמו בתנור ואפילו קרמו כולן חוץ מאחד מהן לא קדש הלחם שחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם שחטה ונמצאת טרפה לא קדש הלחם שחטה ונמצאת בעלת מום רבי אליעזר אומר קדש וחכמים אומרים לא קדש שחטה שלא לשמה וכן איל המלואים וכן שני כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן לא קדש הלחם

ר’ עובדיה מברטנורא

השוחט את התודה בפנים

לפנים מן העזרה

ולחמה חוץ לחומה

בגמרא מוקמינן לה חוץ לחומת בית פאגי. רבותי פירשו חוץ לחומה החיצונה של ירושלים. ואע”ג דכתיב והקריב על זבח התודה חלות, דמשמע לכאורה שיהא הלחם אצלה בשעת זביחה, לא דרשינן על בסמוך. ורמב”ם גורס בית בגי. ומפרש שהוא מקום קרוב להר הבית אלא שהוא חוץ לחומת הר הבית ושם אופים המנחות. ועל שם כך היו קורים לו בית בגי. לשון פת בג המלך

עד שלא קרמו בתנור

לאו לחם נינהו. אלא עיסה בעלמא

שחטה

על מנת לאכלה חוץ לזמנה, קדש הלחם ונפגל. על מנת לאכלה חוץ למקומה, קדש הלחם ונפסל. וטעמא דקדש הלחם, משום דפסולו בקודש, וקיי”ל כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו

שחטה ונמצאת טריפה לא קדש הלחם

דפסולו קודם שחיטה הוא

שחטה ונמצאת בעלת מום רבי אליעזר אומר קדש

בגמרא מוקי לה בדוקין שבעין, דבכי האי מומא סבר ר’ אליעזר דאם עלו לא ירדו הואיל ואין מומן ניכר, הלכך קדש הלחם. ואין הלכה כר’ אליעזר

שלא לשמה

לא קדש הלחם, דכתיב על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו, על זבח שנזבח לשם תודת שלמיו

וכן איל המלואים

לפי שהן היו תחלה לכל הקרבנות נקט איל המלואים. והוא הדין לאיל נזיר, דמלואים כקרבן יחיד הן חשובים

Download Audio File