TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Chulin 4:4-5

משנה ד

בהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו וחתכה ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור שחט את אמו ואחר כך חתכה הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה אף שחיטת בהמה תטהר את האבר אמר להם רבי מאיר לא אם טיהרה שחיטת טרפה אותה דבר שגופה תטהר את האבר דבר שאינו גופה מנין לטרפה ששחיטתה מטהרתה בהמה טמאה אסורה באכילה אף טרפה אסורה באכילה מה בהמה טמאה אין שחיטתה מטהרתה אף טרפה לא תטהרנה שחיטתה לא אם אמרת בבהמה טמאה שלא היתה לה שעת הכושר תאמר בטרפה שהיתה לה שעת הכושר טול לך מה שהבאת הרי שנולדה טרפה מן הבטן מנין לא אם אמרת בבהמה טמאה שכן אין במינה שחיטה תאמר בטרפה שיש במינה שחיטה בן שמנה חי אין שחיטתו מטהרתו לפי שאין במינו שחיטה

ר’ עובדיה מברטנורא

הבשר טהור

בשר העובר טהור, שאין בהמה מקבלת טומאה מחיים

הבשר מגע נבילה

בשר העובר מגע אבר מן החי, שהוא מטמא כנבלה

מגע טריפה שחוטה

שהשחיטה אף על פי שאינה מתרת האבר באכילה, מטהרתו מידי נבילה. והויא כטריפה שחוטה שאינה מטמאה מן התורה אלא מדרבנן במוקדשין

הכי גרסינן, אף שחיטת בהמה תטהר את האבר

ולא גרסינן את העובר

לא אם טיהרת שחיטת טריפה אותה

מן הדין הוא שהרי דבר שגופה

ומנין לטריפה ששחיטתה מטהרתה

דשמא אינה מטהרתה. ומן הדין אינה מטהרתה, שבהמה טמאה אסורה באכילה וטרפה אסורה באכילה

ומה טמאה אין שחיטתה מטהרתה

מלטמא, דהכי תניא בתורת כהנים, לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה וגו’, כל הנוגע בהם יטמא, להביא בהמה טמאה שלא תטהרנה שחיטתה

תאמר בטריפה שהיתה לה שעת הכושר

דכיון דחל עלה תורת שחיטה, תו לא פקעה מינה והויא בכלל שאר צאן ובקר

טול לך מה שהבאת

טול מכאן ראיה זו שהבאת

הרי שנולדה טריפה מן הבטן מנין

שתטהרנה

שיש במינה שחיטה

הלכך לא נפקא מכלל צאן ובקר. אבל בן שמונה חי שנולד מבהמה חיה אין לנו במה לטהר אפילו נשחט, לפי שאינו בכלל בקר וצאן. והלכה כחכמים

בן שמונה חי

אם נולד ושחטו

אין שחיטתו מטהרתו

מידי נבלה, שאין שחיטה מועלת בבן שמונה. אלא כשהוא במעי אמו ניתר בשחיטת אמו

——————————–

משנה ה

השוחט את הבהמה ומצא בה בן שמנה חי או מת או בן תשעה מת קורעו ומוציא את דמו מצא בן תשעה חי טעון שחיטה וחייב באותו ואת בנו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שחיטת אמו מטהרתו רבי שמעון שזורי אומר אפילו בן שמנה שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו קרעה ומצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה לפי שלא נשחטה אמו

ר’ עובדיה מברטנורא

ומוציא את דמו

דחלבו בלבד הוא דשרי. כדתניא בתורת כהנים, כשהוא אומר חלב ושתי כליות באשם שאין צריך לומר דמקל וחומר הוה ילפינן לה, ומה שלמים שאין כל מינן טעון אליה, הרי הן טעונים חלב ושתי כליות. אשם שכל מינו טעון אליה, אינו דין שיטענו חלב ושתי כליות, ומה תלמוד לומר, אלא לומר לך מה חלב ושתי כליות האמור באשם מוצא מכלל שליל, שאינך יכול לומר חלב שליל הנמצא באשם יקריב, שהרי אין אשם בא נקבה, אף כל אפילו בקרבנות הבאים נקבה, חלב האמור בהן מוצא מכלל שליל. וכיון דאין חלב שליל קרב בכל הקרבנות, שרי באכילה. אבל דמו לא גרע מדם האיברים דקיימא לן במסכת כריתות דם האיברים עובר בלא תעשה

טעון שחיטה

דחדשים גרמי לשוייה בהמה באנפי נפשה ולא אתרבי מכל בבהמה תאכלו

וחייב באותו ואת בנו

שלא ישחטנו ביום ששחט את אמו

וחכמים אומרים שחיטת אמו מטהרתו

דחדשים ולידה גרמי

ר’ שמעון שזורי כו’

לדברי חכמים כיון שהלך על גבי קרקע טעון שחיטה מדרבנן, דאתי לאחלופי לאכול בהמה בלא שחיטה. ור’ שמעון שזורי מתיר אפילו לאחר שהפריס על גבי קרקע. והלכה כחכמים

קרעה

לבהמה בלא שחיטה

Download Audio File