TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Challah 4:7-8

משנה ז

ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא רבי אליעזר מחייב פירותיהם במעשרות ובשביעית ורבן גמליאל פוטר רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא ורבי אליעזר אומר חלה אחת אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי אליעזר חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים

ר’ עובדיה מברטנורא

בסוריא
ארצות שכבש דוד, ואינה קדושה כקדושת א”י

רבי אליעזר מחייב וכו
קסבר עשו סוריא כא”י לענין מעשרות ושביעית

ורבן גמליאל פוטר
דסבר לא עשו סוריא כא”י, ואינו חייב במעשרות בסוריא אלא בזמן שהקרקע של ישראל ואין לעובד כוכבים חלק בו

ר”ג אומר שתי חלות בסוריא
כדרך שמפרישים שתי חלות בחוצה לארץ, האחת נשרפת מפני שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים, והשנית תנתן לכהן כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל

ור’ אליעזר אומר חלה אחת
ר’ אליעזר לטעמיה דאמר עשו סוריא כארץ ישראל ואין עפרה מטמא כעפר ארץ העמים, הלכך חלה אחת ותו לא

אחזו קולו של רבן גמליאל
דפוטר סוריא ממעשרות ושביעית

וקולו של ר’ אליעזר
דאומר בסוריא חלה אחת. ואנן קי”ל שהעושה כקולי דמר וכקולי דמר רשע, הלכך חזרו לעשות כרבן גמליאל בשתי דרכים, שאין סוריא כא”י לא לענין מעשרות ושביעית כשיש לעובד כוכבים חלק בקרקע, ולא לענין חלה. וכן הלכה

————————
משנה ח

רבן גמליאל אומר שלש ארצות לחלה מארץ ישראל ועד כזיב חלה אחת מכזיב ועד הנהר ועד אמנה שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור מן הנהר ועד אמנה ולפנים שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה רבי יוסי אומר אינו צריך טבילה ואסורה לזבים ולזבות לנדה וליולדות ונאכלת עם הזר על השלחן ונתנת לכל כהן

ר’ עובדיה מברטנורא

שלש ארצות
חלוקות בדין חלה

מא”י ועד כזיב
כלומר כל א”י עד כזיב, שהיא רצועה היוצאה מעכו לצד צפון, וכבשוה עולי בבל וקדשה קדושה שניה

מפרישים חלה אחת
וניתנת לכהן ואוכלה בטהרה

מכזיב ועד הנהר
לצד מזרח ומכזיב ועד אמנה לצד מערב. ואינה א”י ממש לפי שכבשוה עולי מצרים ולא כבשוה עולי בבל וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא

מפרישין שתי חלות
הראשונה נשרפת לפי שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים כיון שלא כבשוה עולי בבל והשניה נאכלת לפי שאין טומאת החלה הראשונה מפורסמת שהרי אינה ארץ העמים גמורה ואם לא היו מפרישין חלה שניה הנאכלת יאמרו תרומה טהורה נשרפת אבל כשמפרישין חלה שניה ונאכלת הרואה נותן על לבו להבין טעם הדבר, או שואל לחכמים ואומרים לו

של אור יש לה שיעור
מפני שזאת הארץ היתה קדושה כבר, נראית חלתה כשל תורה, הלכך יפריש כשיעור שמפרישים מעיסה טמאה, א’ מכ”ד או ממ”ח

ושל כהן אין לה שיעור
לפי שהיא מדברי סופרים

מן הנהר ומן אמנה ולפנים
כלומר מתחלת הנהר ולפנים ממנה, וכן מתחלת אמנה ולפנים ממנו, חוצה, לארץ ממש, ומפרישין שתי חלות ושתיהן מדברי סופרים

אחת לאור
שהיא טמאה בטומאת ארץ העמים ממש

ואחת לכהן
כדי שלא תשתכח תורת חלה שנתנת לכהן

של אור אין לה שיעור
הואיל ושתיהן מדברי סופרים, מוטב להרבות באותה שנותנין לכהן שנאכלת ולא בנשרפת

וטבול יום אוכלה
לחלת האור של חו”ל. וטבול יום דקאמר הכא הוא כהן שטבל לקריו, שאין חלת האור של חו”ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו, אבל טמא בשאר טומאות מותר בה. הלכך בחו”ל היכא דאיכא כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן גדול בשנים שטבל לקריו, מפריש חלה אחת בלבד ונותנה לכהן. ואי ליכא כהן קטן או כהן שטבל לקריו ואיכא כהן בעל קרי מפריש שתי חלות אחת לאור ואין לה שיעור ואחת לכהן ויש לה שיעור, אחד מארבעים ושמנה, כדין כל עיסה שנטמאה באונס דטומאת ארץ העמים טומאת אונס היא, ואוכלה הכהן בקריו כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל

אינו צריך טבילה
ובעל קרי מותר בחלת חו”ל. ואין הלכה כרבי יוסי

ואסורה לזבים ולזבות
רבנן קאמרי לה, דאילו לר’ יוסי שריא לזבים ולזבות כי היכי דשריא לבעל קרי

ונאכלת עם הזר על השלחן
דלא גזרינן העלאה אטו אכילה

ונתנת לכל כהן
בין לכהן חבר בין לכהן עם הארץ כך פי’ רמב”ם. ואין שיטת הגמרא מוכחת כן, אלא בין לכהן שאוכל חוליו בטהרה, בין לכהן שאינו אוכל חוליו בטהרה. אבל לעם הארץ אין נותנין שום מתנה ממתנות כהונה דכתיב לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה’ אין נותנין מנה אלא לכהנים המחזיקים בתורת ה’. וכן הא דתנן לקמן אילו נתנין לכל כהן, לאו לכהן עם הארץ, אלא לכל כהן אע”פ שאינו אוכל חוליו בטהרה

Download Audio File