TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Bikkurim 4:5-Shabbos 1:1

משנה ה

כיצד אינו שוה לא לאנשים ולא לנשים אין חייבים לא על מכתו ולא על קללתו לא כאנשים ולא כנשים ואינו נערך לא כאנשים ולא כנשים ואם אמר הריני נזיר שזה לא איש ולא אשה אינו נזיר רבי מאיר אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם הוא איש או אשה אבל טומטום אינו כן פעמים שהוא איש פעמים שהוא אשה

ר’ עובדיה מברטנורא

None

סליק מסכת בכורים

************************

מסכת שבת פרק א

משנה א

יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהן פטורין פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה או שנתן לתוכה והכניס שניהם פטורין

ר’ עובדיה מברטנורא

יציאות השבת
הוצאות שמרשות לרשות האמורות אצל שבת, והכנסות נמי קא קרי יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות. והאי דתני יציאות ולא תני הוצאות, לישנא דקרא נקט דכתיב אל יצא איש ממקומו, ומיניה דרשינן הוצאה, אל יצא איש עם הכלי שבידו ללקוט המן

שתים שהן ארבע
שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לבעל הבית העומד בפנים ברשות היחיד, ועל שתים אלו חייב על שגגתו חטאת, ועל זדונו כרת, ועל התראתו סקילה, כמו בכל שאר מלאכות של שבת

שהן ד
מדבריהם הוסיפו שתים, לאסור לכתחלה היכא שהמלאכה נעשית ע”י שנים זה עוקר וזה מניח, דשנים שעשאוה פטורים, שנאמר בעשותה אחת מכל מצות ה’, העושה את כולה ולא העושה מקצתה, וכן בכל מלאכות של שבת אמרינן יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים

ושתים שהן ארבע בחוץ
שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לעני העומד בחוץ ברשות הרבים

שהן ארבע
מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחלה, כשזה עוקר וזה מניח

פשט העני את ידו
ובתוכה קופה או הסל שמקבל בו ככרות מבעל הבית. ולהכי נקט הוצאה בלשון עני ועשיר, דאגב אורחיה קמ”ל דמצוה הבאה בעבירה אסורה וחייבין עליה

ונתן לתוך ידו של בעל הבית
דעביד ליה עקירה מרשות הרבים והנחה ברשות היחיד

או שנטל מתוכה והוציא
החפץ, והניח ברשות הרבים, דעביד עקירה והנחה

העני חייב
שעשה מלאכה שלימה. והרי שתים מן התורה לעומד בחוץ. ואע”ג דבעינן עקירה ממקום שיהיה בו ד’ טפחים על ד”ט והנחה במקום שיהיה בו ד’ על ד’, וליכא, דיד העני ובעה”ב אין בה מקום שיהיה ד’ על ד’, אמרינן בגמ’ דידו של אדם חשובה כד’ על ד’, כיון שהיא עשויה להניח בה וליטול ממנה חפצים ואפילו גדולים הרבה

ובעה”ב פטור
פטור ומותר גמור, דהא לאו מידי עבד

פשט בעל הבית כו’ בעל הבית חייב
הרי שתים מן התורה לעומד בפנים

פשט העני כו
דעביד העני עקירה מרשות הרבים

ונטל בעל הבית מתוכה
והניח בפנים, ועביד ליה בעל הבית הנחה ברשות היחיד

או שנתן לתוכה
דעביד ליה בעל הבית עקירה מרשות היחיד

והוציא
העני והניח ברשות הרבים

שניהם פטורים
שלא עשה שום אחד מהם מלאכה שלימה. אבל אסורים לעשות כן שמא יבואו כל אחד בפני עצמו לעשות מלאכה שלימה בשבת. הרי שתים מדבריהם, אחת לעני בחוץ ואחת לבעה”ב בפנים. והא דלא חשיב שנים לכל אחד, עקירה לעני ועקירה לבעל הבית, הנחה לעני והנחה לבעל הבית, משום דלא חשיב אלא עקירות שהן תחלת המלאכה ואיכא למיחש שמא יגמרנה, אבל הנחות שהן סוף המלאכה לא קחשיב

Download Audio File