TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Avodah Zarah 4:12-5:1

משנה יב
המטהר יינו של עכו”ם ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל להוציאו ואינו מניחו עד שיתן לו את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים

ר’ עובדיה מברטנורא

והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר
אם הבית פתוח לרה”ר וישראל דרים באותה העיר, כדאמרינן לעיל

אבל אם רצה וכו’
דהשתא הוי היין משכון אצל הנכרי הואיל ויש לו מלוה על היין, אסור. דלא מרתת, דסבר אי חזו לי ותבעו לי, אמינא דידי הוא. ואע”פ שמפתח וחותם ביד ישראל, אסור

—————————————–

פרק ה

משנה א
השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע”פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אף על פי שהניח העובד כוכבים לגינו עליה שכרה מותר

ר’ עובדיה מברטנורא

השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך
להריקו מכלי אל כלי, או להוליך חביות ממקום למקום. ואפילו בסתם יינם

שכרו אסור
קנס הוא שקנסו חכמים ביין נסך ובסתם יינם

שכרו מותר
וכגון שאמר לו העבר לי כל חבית וחבית בפרוטה. אבל אם אמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות, ונמצאת חבית של יין נסך ביניהם, שכרו אסור

השוכר את החמור שכרה אסור
הא מתניתין נקט ליה משום סיפא, וסיפא אתא לאשמועינן דאע”ג דהשוכר את החמור לרכוב עליו סתמא שכרה נמי להניח לגינו של יין ומזונותיו עליה, סלקא דעתך אמינא דהוי כאילו שכרה מעיקרא להביא עליה יין נסך ושכרו אסור, קמשמע לן

Download Audio File