TODAY'S MISHNA IS DEDICATED IN MEMORY OF
Basha bas Yosef a"h. Learn Mishnayot in her memory »

Avodah Zarah 2:3-4

משנה ג
אלו דברים של עכו”ם אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של עכו”ם שהיה מתחלתו יין וחרס הדרייני ועורות לבובין רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור משוך מותר בשר הנכנס לע”ז מותר והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים דברי רבי עקיבא ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהם והבאין
מותרין

ר’ עובדיה מברטנורא

שהיה מתחלתו יין
לאפוקי היכא דקנה הנכרי חומץ מישראל, דלא מתסר בהנאה. דטעמא דמתסר בהנאה, משום דלמא נסכיה לע”ז, וחומץ לא קא מנסך לע”ז

וחרס הדרייני
אדריאנוס קיסר היה מגבל טיט ביין ועושה ממנו כלים ולא היה מצרפן בכבשן, ונושאים אותן במלחמה, וכשרוצים לשתות משימים אותם החרסים במים ונימוחים שם, והטיט שוקע למטה, ונשאר היין מזוג במים. ועל שם אדריאנוס, נקרא חרס הדרייני

עורות לבובים
קורעים הבהמה מחיים כנגד הלב כמין נקב עגול ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע”ז:

משוך מותר
שאין עושין לע”ז אלא עגול. והלכה כרבן שמעול בן גמליאל

היוצא אסור בהנאה
שכבר נעשה תקרובת

לתרפות
לטעות עבודה זרה. מקום ערותה של אשה נקרא בית תורפה

אסור לשאת ולתת עמהם
דאזלו ומודו לע”ז. ועוד, דזבני מידי דצריך לתקרובת ע”ז. והלכה כרבי עקיבא

—————————————————————

משנה ד
נודות העכו”ם וקנקניהן ויין של ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה החרצנים והזגין של עכו”ם אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין לחין אסורין יבשין מותרין המורייס וגבינות בית אונייקי של עכו”ם אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה

ר’ עובדיה מברטנורא

נודות
של עור

וקנקנים
של חרס

אין איסורן איסור הנאה
ודינייהו הכי, אם חדשים הם, מותר לתת לתוכן יין מיד. ואם הכניס בהן הנכרי יין לקיום, ממלא אותם מים ומשהה המים בתוכן שלשה ימים מעת לעת, אלא שמערה המים בכל יום מעת לעת של שלשה ימים ומשים מים אחרים תחתיהם, ואח”כ מותר לשום בתוכו יין. ואם ישנו שנים עשר חדש שלא היה בהם יין של נכרים, מותרין מיד אחר שנה בלי עירוי

חרצנים וזגים
פסולת של ענבים וגרעינים שבפנים והקליפים שבחוץ

לחים
כל שנים עשר חודש אסורים בהנאה

ויבשים
לאחר שנים עשר חודש מותרין אפילו באכילה

המורייס
שומן של דגים. ורגילין היו שמערבין בו יין. אבל אם ניכר ממנו שלא נתערב בו יין, כולי עלמא לא פליגי דשרי

בית אונייקי
שם כפר, שרוב עגלים הנמצאים שם קרבים לעבודה זרה. ר’ מאיר חייש למיעוטא וסבר דאע”ג דרוב עגלים הוו מיעוטא כנגד שאר בהמות, חיישינן למיעוטא, וכל הגבינות הנמצאות שם אמרינן דלמא בקיבת עגלי ע”ז העמידן. וחכמים לא חיישי למיעוטא. ואין הלכה כר’ מאיר בכל הני תלתא בבי

Download Audio File