Sofrim Chapter 4

פרק ד

הלכה א
אילו שמות שאין נמחקין, הכותב אל”ף למ”ד, אל”ף דל”ת, יו”ד ה”א, שדי, צבאות, אהיה אשר אהיה, ר’ יוסי אומר צבאות חול, אמר ר’ שמעון בן אלעזר של בית חגירה שבירושלים היו כותבין צבאות והיו מוחקין, שהיו נוהגין בו חול, שנאמר ופקדו שרי צבאות בראש העם

הלכה ב
הכותב אל”ף למ”ד מארבע אותיות, יו”ד ה”י מארבע אותיות, אינן נמחקין, מפני שיש שמות כיוצא בהן. שי”ן דל”ת משדי, צד”י בי”ת מצבאות, אל”ף ה”י מאהיה, הרי אילו נמחקין, מפני שאין שמות כיוצא בהן

הלכה ג
כל האותיות המשמשות לשם, בין מלפניו בין מלאחריו, הרי אילו נמחקין. מלפניו, בי”י ב’ נמחק; לי”י, ל’ נמחק; וי”י, ו’ נמחק; שי”י, ש’ נמחק; הי”י, ה’ נמחק; מי”י, מ’ נמחק, וכיוצא בהן. ומלאחריו, כמו, אלהינו, נו נמחק; אלהיכם, כם נמחק; אלהיהם, הם נמחק, וכיוצא בהן, ויש אומרים שאין נמחקין

הלכה ד
וכל השמות ההדיוטות שאותותיהן כאותות השם, הרי אילו נמחקין

הלכה ה
כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים, הראשון קדש והשיני חול

הלכה ו
כי י”י אלהיכם הוא אלהי האלהים, הראשון קדש והשיני חול; ואדני האדנים, הראשון קדש והשיני חול

הלכה ז
אלהי אברהם, קדש; ואלהי נחור, חול; אלהי אביהם, חול

הלכה ח
אלהים לא תקלל, משמש קדש וחול, ר’ ישמעאל אומר קדש

הלכה ט
כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים, הרי זה חול; מחנה אלהים, הרי זה קדש; נשיא אלהים אתה, קדש

הלכה י
כל השמות האמורין באברהם קדש, חוץ מאחד שהוא חול, שנאמר ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, ויש אומרים, ויהי כאשר התעו אותי אלהים; ר’ חנינא בן אחיו של ר’ יהושע אומר, קדש, שאילולי אלהים כבר התעו אותי

הלכה יא
כל השמות האמורין בלוט חול, חוץ מן האחרון, ויאמר לוט אליהם אל נא י”י

הלכה יב
כל השמות האמורין במיכה חול, ר’ יוסי אומר ביו”ד ה”י קדש, באל”ף למ”ד חול, חוץ מבית האלהים בשילה

הלכה יג
וכל השמות האמורים בנבות, קדש, חוץ מאחד, ברך נבות אלהים ומלך

הלכה יד
כל השמות האמורים בגבעת בני בנימן, ר’ אליעזר אומר חול, ר’ יהושוע אומר קדש, אמר לו ר’ אליעזר וכי היאך יכול להיות, איפשר שהמקום מבטיח ואינו עושה, אמר לו ר’ יהושוע המקום כבר הבטיח, ועושה

הלכה טו
אספרה אל חוק, הרי זה קדש, וחכמים אומרים הרי זה חול

הלכה טז
יראה אל אלהים בציון, הראשון חול והשני קדש

הלכה יז
להלוך אל אל במשפט, הראשון חול והשני קדש

הלכה יח
עמנואל, עמנו אל, הראשון חול, והאחרון קדש; הראשון אינו נחלק, והאחרון נחלק

הלכה יט
ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשה עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה, ומי אל כמוך, הראשון חול והאחרון קדש

הלכה כ
תאשם שומרון כי מרתה באלהיה, הרי זה קדש. ר’ נתן אומר משטמה בבית אלהיו, הרי זה קדש. ואתה באלהיך תשוב, הרי זה קדש

הלכה כא
אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט, משמש קדש וחול

הלכה כב
יסגירני אל אל עויל, הראשון קדש והשני חול. כי אל אל האמר נשאתי, הראשון חול והשני קודש. ואל יהי מקום לזעקתי, חול. ואמר ר’ אלעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי ואל יהי מקום לזעקתי, יש לאל ידי, ואין לאל ידך, בהיות לאל ידך, לאל מלתי, כולם חול

הלכה כג
ואלהים אמר לבהלני, קדש. חדל לך מאלהים אשר עמי, קדש, כדברי ר’ יוסי בר’ יהודה

הלכה כד
אלהים זדים קמו עלי, קדש, אלא שהקורא צריך שיהא קורא ומפסיק, אלהים, זדים קמו עלי

הלכה כה
אבל חנון, ורחום, ארך אפים, ורב חסד, מלך מלכי המלכים, מרומם, גדול, ונורא, עליון, צדיק, וישר, חסיד, תמים, גיבור, הרי אילו נמחקין. והמקלל בהן, עצמו וחבירו, חייב אחת; גוים ומתים, פטור; דיין ונשיא, חייב שתים, ויש אומרים על הנשיא חייב שלש. המקלל אביו ואמו, בשם המיוחד הרי זה טעון סקילה, ובכנויין הרי הוא באזהרה

Download Audio File