Sofrim Chapter 3

פרק ג

הלכה א
עושה תורה ונביאים כאחת, דברי ר’ יהודה, וחכמים אומרים תורה בפני עצמה, ונביאים בפני עצמן

הלכה ב
לא יניח בין נביא לנביא, כשם שמניח בין ספר לספר בתורה, אבל נותן לזה ריוח בפני עצמו, ולזה ריוח בפני עצמו, ומתחיל מלמעלן

הלכה ג
אין עושין, תורה חומשין כשהן מפורדין, תורה חומשין מקובצין, שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, אבל עושין חומשין תורה, אמתי בזמן שמידתן ושיטתן שווין

הלכה ד
אין עושין שני חומשין כאחת, ולא חומש ומחצה כאחת, אבל אם עתיד הוא להוסיף עליהן מותר

הלכה ה
מעשה בבייתוס בן זונון, שהיו לו שמנה נביאים מדובקין כאחת על פי ר’ אלעזר בן עזריה, ויש אומרים לא היו לא אלא כל אחד בפני עצמו. ושוב מעשה באדם אחד, שהביא לפני חכמים תורה נביאים מדובקין כאחת

הלכה ו
במה דברים אמורים בדופתר, אבל בגוילין, תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן

הלכה ז
ספר שפסקו או שעקרו ראשי פסוקים שבו, אל יקרא בו. גלפו, או שעירבבו, את האות, אל יקרא בו

הלכה ח
ספר שנמחק אל יקרא בו, ר’ שמעון בן אלעזר אומר אם היה בבואה שלו ניכרת מותר

הלכה ט
ספר שנמחק בו שיטה אחת על פני כולו, אסור לקרות בו, נמחק בו רובו ומיעוטו קיים מותר

הלכה י
ספר שיש בו טעות אל יקרא בו, וכמה יהיה בו, שלש בדף, דברי ר’ יהודה, ר’ שמעון בן גמליאל אומר אפילו אחת בדף אחד אל יקרא בו

הלכה יא
אין פותחין בתורה יתר משלשה דפין, אבל קורין עשרה כאחת, ואין נמנעין

הלכה יב
ומצוה בגדול לגוללו. הגולל ספר תורה גולל כנגד התפר, אבל לא כנגד היריעה. המחזיק ספר תורה, לא יחזיקנו מתוכו, אבל מחזקו מבחוץ. והנותן ספר תורה לחבירו, לא יתנהו לו אלא בימין, והמקבלו לא יקבלו אלא בימין, שכן נתינתה בהר סיני, שנאמר מימינו אש דת למו

הלכה יג
אמר ר’ שפטי אמר ר’ יוחנן הקורא בלא נימה, והשונה בלא זמירה, עליו הכתוב אומר גם אני נתתי להם חקים לא טובים

הלכה יד
לא יניח כותב דיו בקולמוס על גבי הכתב, ולא יאחוז בקלפים ויתירם, ולא יאחוז בקלפים ויוציא הכתב מבחוץ, ולא יוציאנו מתוכו ויחיצנו, וכולן במגיהי ספרים מותר

הלכה טו
לא ישמיט אדם ספר תורה מחיקו ויחלצנו בו, שנוהג בו דרך בזיון, ולא יתננו על גבי ארכובותיו, ויתן אציליו עליו, ויהא קורא, כדברי ר’ נחמיה. לא יתננו על גבי הכסא, ויהא תלוי, וקורא כשם שקורא בשטרות, שאין נוהגין בזיון בספרים, אלא אוחז בידו באימה, וקורא בו

הלכה טז
אין זורקין ספרים ממקום למקום, ואין נוהגין בהן דרך בזיון

הלכה יז
לא יתננו על גבי מטה, ולא במרגלות המטה, ולא תחת המטה. ולא ישב אדם על גבי המטה, והספר עליה, ומעשה בר’ אליעזר שישב על גבי המטה שהיה ספר עליה, ועמד כאדם שנשכו נחש. שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, לא מן השבת אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, לא מן המקדש אתה מתיירא, אלא ממי שפיקד עליו, שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני י”י. חייב אדם לעשות ציצית נאה, ומזוזה נאה, ולכתוב לו ספר תורה נאה, בדיו נאה, בקולמוס נאה, ובלבלרין נאין, ובקלפים נאין, ועורות צבועין, ויעטפנו בשיראים נאין, שנאמר זה אלי ואנוהו, עשה לפניו מצות נאות, כדברי ר’ ישמעאל, ר’ עקיבא אומר הרבות בנאות שלו, אבא שאול אומר הדמה לו, מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון

הלכה יח
ואין נוהגין ביזיון באוכלין, ואין זורקין אוכלין ממקום למקום. לא ישב אדם על גבי קופה מלאה תמרים או גרוגרות, אבל יושב הוא על גבי קופה מליאה קיטנית, או על גבי עגול של דבילה, מפני שנהגו כך. אין סומכין באוכלין, ואין מכסין באוכלין, ואין אוכלין אוכלין באוכלין אלא אם כן היו ראויין לאכילה, ר’ אליעזר אומר כל אוכלין שגמרן בידי אדם מותר לכסות, ר’ שמעון בן גמליאל אומר כל אוכל שיש לו שומר מותר לכסות, ר’ אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו יד ועוקץ מותר לכסות בו

הלכה יט
והכותב בספרים לא יהפוך מגילה עליה. שנוהגין בהן דרך בזיון

הלכה כ
אם גמר כל הספר, ושייר בו דף אחד, עושה אותו יריעה קטנה, ואינו נמנע

הלכה כא
אין מכסין באוכלין, ר’ מאיר אומר כל שיש לו קליפה, מותר לכסות בו, ר’ יהודה אומר כל שיש לו עוקץ או יד, מותר לכסות בו. אין אוכלין אוכלין באוכלין, אלא אם היה אוכלן בבת אחת

הלכה כב
וספר שאין עליו מפה, הופכו על הכתב

הלכה כג
אמר ר’ יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום

Download Audio File