Chapter 1 part 5

ר’ שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה אדם הראשון דומה לאדם אחד שנשא את הגיורת היה יושב מפקדה אמר לה בתי אל תאכלי פת בשעה שידיך טמאות ואל תאכלי פירות שאינן מעושרין אל תחללי שבתות ואל תפרצי בנדרים ואל תלכי עם איש אחר הא אם עברת על אחת מהן הרי את מתה. מה עשה האיש ההוא עמד ואכל פת בפניה בשעה שידיו טמאות ואכל פירות שאינן מעושרין וחלל שבתות ופרץ בנדרים והושיט לה בידיו מה אמרה גיורת ההוא בלבה כל הדברים שפקדני בעלי מתחלה שקר הם מיד עמדה ועברה על כולם: ר’ שמעון בן יוחאי אומר אמשול לך משל למה אדם הראשון דומה לאחד שהיה לו אשה בתוך ביתו מה עשה אותו האיש הלך והביא את החבית והניח בה תאנים במנין ואגוזים במנין וצד את העקרב ונתנו על פי החבית והקיפה בצמיד פתיל והניחה בקרן זויות אמר לה בתי כל שיש לי בבית הזה מסור בידך חוץ מחבית זו שלא תגעי בה כל עיקר. מה עשתה האשה ההיא כיון שיצא בעלה לשוק עמדה ופתחה את החבית והושיטה ידה לתוכה ועקצתה העקרב הלכה לה ונפלה על המטה. כיון שבא בעלה מן השוק אמר לה מה זה. אמרה לו ידי השמטתי על החבית ועקצתני עקרב והריני מתה. אמר לה לא כך אמרתי לך מתחלה כל מה שיש לי בבית זה מסור בידך חוץ מחבית זו שלא תגעי בה כל עיקר. מיד כעס עליה והוציאה. כך אדם הראשון דומה בשעה שאמר לו הקב”ה מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כיון שאכל ממנו נטרד לקיים מה שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו

בו ביום נוצר בו ביום נברא בו ביום נוצרה צורתו בו ביום נעשה גולם בו ביום נתקשרו איבריו ונתפתחו נקביו בו ביום נתנה בו נשמה בו ביום עמד על רגליו בו ביום נזדווגה לו חוה בו ביום קרא שמות בו ביום הכניסו לג”ע בו ביום צוהו בו ביום סרח בו ביום נטרד לקיים מה שנאמר אדם ביקר בל ילין. בו ביום עלו למטה שנים וירדו ארבעה ר’ יהודה בן בתירה אומר בו ביום עלו למטה שנים וירדו שבעה בו ביום נגזרו על אדם ג’ גזרות שנאמר ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו’ ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה וגו’ וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה כיון ששמע אדה”ר שאמר לו הקב”ה ואכלת את עשב השדה מיד נזדעזעו אבריו אמר לפניו רבש”ע אני ובהמתי נאכל באבוס אחד אמר לו הקב”ה הואיל ונזדעזעו אבריך בזיעת אפיך תאכל לחם וכשם שנגזרו על אדם הראשון ג’ גזרות כך נגזר על חוה ג’ גזרות שנאמר אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך הרבה ארבה עצבונך והרנך הרבה בזמן שהאשה רואה דם נדתה בתחלת וסתה קשה לה. ארבה בזמן שהאשה נבעלת תחלת בעילתה קשה לה. עצבונך והרנך בזמן שהאשה מתעברת פניה מכוערות ומוריקות כל ג’ חדשים הראשונים:

כיון שבא לעת ערב ראה אדה”ר את העולם שמחשיך ובא למערב אמר אוי לי בשביל שסרחתי הקב”ה מחשיך עלי את העולם והוא אינו יודע שכן דרך העולם. לשחרית כיון שראה את העולם שמאיר ובא למזרח שמח שמחה גדולה עמד ובנה מזבחות והביא שור שקרנותיו קודמות לפרסותיו והעלהו עולה שנאמר ותיטב לה’ משור פר מקרין מפריס שור שהעלה אדם הראשון ופר שהעלה נח ואיל שהעלה אברהם אבינו תחת בנו על גבי המזבח כולם קרנותיהן קודמות לפרסותיהן שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז

באותה שעה ירדו שלש כתות של מלאכי השרת ובידיהם כנורות ונבלים וכל כלי שיר והיו אומרים שירה עמו שנאמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה’ וגו’ להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות להגיד בבקר חסדך זה העולם הבא שנמשל כבקרים שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל בלילות שנאמר משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל

באותה שעה אמר הקב”ה אם איני דן את הנחש נמצאתי מחריב את כל העולם כולו ואמר זה שהמלכתי ועשיתיו מלך על כל העולם כולו היאך נשתבש ואכל מפירות האילן מיד נפנה אליו וקללו שנאמר ויאמר ה’ אלהים אל הנחש וגו’ ר’ יוסי אומר אלמלא לא נכתב קללתו בסופן כבר החריב את כל העולם כולו

כשבראו הקב”ה לאדם הראשון צר אותו פנים ואחור שנאמר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך וירדו מלאכי השרת לשחתו ונטלו הקב”ה ונתנו תחת כנפיו שנאמר ותשת עלי כפך דבר אחר ותשת עלי כפך כיון שסרח נטל לו הקב”ה אחת מהן. מכאן לאדם ולמקדש כשנבראו בשתי ידיו נבראו. מניין לאדם שנברא בשתי ידיו שנאמר ידיך עשוני ויכוננוני מניין למקדש שנברא בשתי ידיו שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך ואומר ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו ואומר ה’ ימלוך לעולם ועד

Download Audio File